הפסיקה בעניין “אקרשטיין” ומשמעותה עבורנו

Friday 26 כMar, 2010

לבלוג המלא “בידיים שלנו”

השבוע קיבל ביה”ד הארצי לעבודה את הערעור שהוגש לו ע”י הנהלת אקרשטיין וקבע כי כל שלושת מפעלי החברה הם יחידת מיקוח אחת. פסק הדין הקובע כללים מנחים לקביעתה של יחידת מיקוח, מעדיף באופן עקרוני יחידת מיקוח אחת לחברה אחת, אך משאיר סדק מסויים המאפשר את פיצולה של יחידת מיקוח במקרים מסוימים. פסק הדין גם קובע כי הכללים לקביעתה של יחידת מיקוח, יחולו גם במקרה של התארגנות לראשונה ויישומם יעשה תוך התחשבות במאפיינים היחודיים של התארגנות כזו.

פסק הדין הזה, המטה בצורה ברורה את נקודת האיזון ביחסי העבודה לטובת המעסיקים, יכול היה לבוא לעולם הרבה “הודות” לפועלה הבריוני של ההסתדרות באקרשטיין. במשך 30 שנה זנחה ההסתדרות את עובדי אקרשטיין. היא גבתה מהעובדים דמי חבר ו”בתמורה” אסרה עליהם להקים ועד ולא נאבקה ולא הגנה עליהם ועל זכויותיהם בשום דרך, גם שפוטרו בה עובדים שניסו להקים ועד לפני 15 שנה. לאותה הסתדרות, שנתנה את ידה לסעיף בחוזה של עובדי אקרשטיין האוסר עליהם להתארגן, בער פתאום להיות הארגון היציג בחברה, לאחר שביה”ד האזורי הכיר ב”כוח לעובדים” כארגון היציג במפעל החברה בירוחם. ההתנהלות הכוחנית של ההסתדרות באקרשטיין, כמו גם אצלנו והנזק שהיא מסבה לאינטרסים של העובדים, רק מדגישה ומחזקת את הצורך בארגון עובדים דמוקרטי, שיפעל ללא פשרות למען האינטרסים של העובדים ולא למען אינטרסים של עסקנים, פוליטיקאים והנהלות.

איך זה משפיע על הפסיקה בעניין יחידת המיקוח אצלנו?
כפי שהבהיר השופט לובוצקי בדיון האחרון, פסיקת ביה”ד הארצי בתיק אקרשטיין, תתווה את אפשרויות הפסיקה בתיק שלנו. ההבדל בין אקרשטיין לבינינו הוא, שבאקרשטין טענו לפיצול יחידת המיקוח בגלל המרחקים הגאוגרפיים ואצלנו עומד הטיעון של התארגנות לפי סקטור מקצועי. הפסיקה בארצי מפחיתה אמנם את הסיכוי כי נוכר כיחידת מיקוח נפרדת, אך עלינו להמתין בסבלנות להכרעה סופית.

איך זה משפיע על המו”מ?
לפני שבוע העברנו את תגובתנו לנתונים שההנהלה הציגה והצגנו את דרישתנו כפי שהותוותה ע”י ועדת התאום, לתשלום של מינימום 75 ש”ח לשעה, אשר 70% מהם יהוו מרכיב קבוע בשכר ו30% יהוו מרכיב תפוקתי. בנוסף חזרנו על דרישתנו כי לא תהיה פגיעה בשכרו של אף עובד במעבר לשיטה החדשה.
בפגישה שנועדה לאתמול, היינו אמורים להמשיך ולדון בנושא השכר מנקודה זו. עם זאת, ההנהלה בקשה לדחות את הפגישה על מנת שתוכל ללמוד את הפסיקה בארצי ולשקול את עמדתה. פגישת המו”מ הבאה נקבעה לאחרי חג הפסח, לתאריך ה-8.4.

ואם ביה”ד יכיר בהסתדרות כארגון יציג?
במצב כזה, ההסתדרות היא שתנהל את המו”מ עם ההנהלה. המשמעות של זה עבורנו היא שצל כבד יהיה מוטל על ייצוג האינטרסים שלנו העובדים במו”מ ובהסכם שייחתם וזאת משום שההסתדרות, שאיננה גוף דמוקרטי, לא נוהגת לשתף את העובדים במו”מ ולא פעם חתמה על הסכמים עם ההנהלות ללא הסכמת העובדים ואף בניגוד לרצונם.

כיצד נוכל להגן על זכויותינו במקרה כזה?
בשנתיים האחרונות קיבלנו החלטה אמיצה, לקחת אחריות על עצמנו במקום עבודתנו ולדאוג לשיפור תנאי עבודתנו ושכרנו. אנו סבורים כי החלטה זו צריכה להמשיך ולכוון את צעדינו גם בהמשך. אנו רוצים להדגיש, כי כעובדים אשר מייצרים את הכנסות החברה ונותנים לה את צביונה היחודי, נותר בידינו מרחב תמרון לא קטן לעמוד על כך שהאינטרסים  שלנו יבואו לידי ביטוי מול ההנהלה, וזאת בתנאי שנשאר מאוחדים ונאמנים למטרה אשר מובילה אותנו לאורך כל הדרך. לא כאן המקום להרחיב לגבי מרחב התמרון האפשרי ובכל מקרה, במידה ולא נזכה בהכרה ביציגות, נבחן את דרכי הפעולה העתידיות שלנו ביחד, בפגישות שלנו העובדים, באסיפות ובכנסים.

האם יהיה עלינו לעבור להסתדרות ולשלם להם דמי חבר?
ממש לא. ביה”ד יכול לקבוע מי הוא הארגון היציג בחברה, אך לא באיזה ארגון יהיה חבר כל אחד מאיתנו. החברים ב”כוח לעובדים” ימשיכו לשלם דמי חבר רק ב”כוח לעובדים” (אשר זולים באופן משמעותי מדמי החבר שגובה ההסתדרות). בנוסף, המשך חברות ב”כוח לעובדים” יבטיח את כינונה של אופוזיציה חזקה שתעמוד על זכויותינו בצורה אפקטיבית.

לסיום, אנחנו מביאים את דבריו המרגשים ומעוררי ההשראה של שי כהן, שנכתבו בעקבות הפסיקה:

עלינו להתבונן לתוצאה בבית הדין בעיניים פקוחות, אבל כמו שלמדנו מול מעסיקים דורסניים: גם בלי למצמץ.
ההנהלות וההסתדרות לא הפנימו עוד מול מה הן ניצבות, בהתעוררות של כוח לעובדים והתארגנויות נוספות בכל רחבי הארץ. בשנתיים האחרונות, נשים וגברים במגוון  מקומות עבודה, מתייצבים על האינטרסים האמיתיים והצודקים שלהםבסולידריות ומנהיגות דמוקרטית, ובזכות העשייה של כולנו יש להם גם את הכלים, הנחישות והאומץ לשנות את שוק העבודה בישראל. הגל הזה אדיר בעוצמתו ותכסיס כזה או אחר לא יבלום אותו. נאמנים לעקרונות בשמם יצאנו לדרך, נשטוף מעל ומבעד המכשולים. מבנים ישנים שעמדו לשלוט ולרסן את העובדים, הנאלצים להסתפק בפחות ופחות יסחפו עם הגל הזה, ושבריהם יוסיפו לעוצמתו- בדרך לשינוי העמוק שנדרש בחברה שלנו.

גם באקרשטיין – כמו שהובלנו את ההסתדרות לארגן במהלך בזק מקום עבודה שזנחה עשרות שנים, כך נוביל אותה להישגים והסכם טוב למען העובדים. מי מבין החברים שיזכור כיצד חל השינוי המדהים הזה בחברה, וישאר נאמן לארגון ולשותפים שהובילו לשם, יהנה גם משותפות דמוקרטית ודמי חבר צנועים במקום חברות יקרה בעדר ההסתדרות.

אני כותב בהתרגשות אמיתית כשאני חושב עם מי אני זוכה לחלוק רגעים מאתגרים כמו הרגע הזה. בפאתוס אין שמץ של זיוף, בזכות העובדה שאני כותב לכם: הנשים והגברים המרשימים והאמיצים ביותר בישראל, אלו שללא יומרה או תועלת אישית פועלים בתחכום ועוצמה למען הכלל. אנחנו יכולים להיות בטוחים שאנו עומדים במקום הנכון- רק מלהתבונן לצדדים ולראות מי עומד לצידנו.

דווקא כאן, במקום שנראה קשה, אפשר להביט אחורה ולראות איזה שינוי חוללנו יחד. כיצד, כבר היום, השתנו חוקיו של עולם העבודה בישראל. להתחבר לכוח שהוציא אותנו לדרך- ולהרגיש כיצד הוא מתגבר לקראת האתגרים הבאים.”

בברכת חג חרות שמח
הנהגת האיגוד וועדת תאום

אפשרות התגובות סגורה.